גייסנו, הכשרנו ושילבנו. כולם כבר מרוצים?
הנה כמה הצעות כדי לשמר עובדות ועובדים בעלי וותק וניסיון:
גילנות היא אפלייה על רקע גיל, ואף על פי שהחוק בישראל[1] אוסר על אפלייה על רקע גיל בכל שלבי הגיוס, המיון וההעסקה – עדיין מתקיימת אפליה סמויה בקרב אנשים רבים בתפיסות, מחשבות והתנהגויות כלפי עובדים וותיקים.
זו יכולה להיות בדיחה קטנה או הערה לא מתאימה, והיא מתרחשת בעיקר באינטראקציות מצומצמות בין עובדים. מי שסובל בדרך כלל מתרבות עבודה גילנית הם העובדים הצעירים והמבוגרים יותר, כאשר הצעירים נתפסים לעיתים כחסרי ניסיון וככאלה שאין להם מה להציע, ומבוגרים יתקשו לקבל קידום או למצוא עבודה חדשה.
כדי להימנע מאפליה ועל מנת ליצור תרבות שמעריכה את היתרונות הייחודיים של כל עובד ועובדת, כדאי ליישם את הצעדים הבאים:

השקיעו בקורסים מקצועיים ובתוכניות הכשרה לעובדים ותיקים. ניתן למצוא מגוון קורסים חינמיים ומקוונים בקמפוס IL
אפשרו עבודה היברידית או גמישה בהתאם לצורכי העובדים המשתנים, התאימו תפקידים על בסיס יכולות והתאימו אותם לאורך הזמן בהתאם לשינויים. אפשר גם לבחון בהתאם לצורך מודל של ירידה הדרגתית בהיקף המשרה לקראת הפרישה.
התאימו מחדש את התפקידים בהתאם לכישורים, תחומי עניין, ושאיפות של העובדים. הזמינו את העובדים להיות פרואקטיביים ולעשות "התאמה אישית" של התפקידים: בחינה אילו משימות משמעותיות ומספקות עבורם, הוספת מרכיבים ותחומי אחריות חדשים לתפקיד שיתרמו לתחושה של התחדשות, מעורבות וערך. עודדו את העובדים לחקור תחומי עניין חדשים במסגרת תפקידם ולשלב אלמנטים שמקדמים את הצמיחה האישית שלהם.
חזקו את הערכת הארגון לעובדים באמצעות תגמולים המבוססים על הישגים או השפעה ארגונית. ציינו ציוני דרך משמעותיים בקריירה, או העניקו מענקים או ימי חופשה נוספים.
[1] לפי סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה